טוהרתי - אך עדיין הנני מטונף
כוסתי שמיכה לבנה
צללים אותי עטפו
ביראת כבוד של מלך
עולמי מוסגר בתמונה

בוגד אני במחשבותיי
הולך כנגד דרכי ליבי
מדיי הינם בשר
רקמות עור נשתקו
לשמע קול צלילי כזבי

ישנו ריב נצחי- ששואב עליו את הזמן עצמו
משמעת מול היצר- שבור בתוך צנצנת השגחה
כמו חרק קמוט כנפיים מגשש במחושיי
החוצה אל מה שאראה כישועה

מכה באגרופיי בגוף זכוכית עגול
כמו חתן שמחה שנתפס בשעת אובדן
מצבי מחמיר עם כל דקה
מקומי על וו חכה
סורגיי מוחי סוגרים עלי

ישנו ריב נצחי- ששואב אליו אותי
משמעת- מות היצר בתוך צנצנת הזכוכית
כמו פרפר שימיו תמו משיט אליכם יד
לא תבוא אליי פרפר נחמד

מנפנף שארית כנפיי דלות הצבע
לנצח אזכר בשיא כוחי
אך בשעה זו של ישימון
אני ממתין לכליון
שיבוא בצורת  מכה חשמלית