הוא יושב שם וחושב לעצמו,
עוד שניה הוא נרדם, היא נשארת אתו
בחלום היא נראית קצת יותר שמחה,
וכשהוא מתעורר היא עדיין בוכה.

דמעות של בדידות, הוא סופג בגללה,
הוא מוכן גם למות, וכל זה בשבילה.
הוא אוהב אותה, זה קשה לאהוב,
את עצמו, הוא חושב מה יהיה להם טוב.

אין לו את הזמן לראות,
מה יכול עוד לקרות?
מה היא רוצה? היא נשארת אתו.
אין לו סיבה לחיות,
הוא לא יכול להיות
הכלב שלה, היא אוהבת אותו.

ורק לו קצת קשה לאהוב,
הוא שואל את עצמו, מה יקרה כשירצה לעזוב?

הוא לא מבין, ומרגיש קצת מוזר,
כבר שנה וכמה חודשים זה נגמר.
והסוף עוד נמשך, זה אותו הדבר,
הוא מרגיש שהרגש מזמן כבר עבר.

דקות של ייאוש, הוא עובר בגללה,
הוא נמצא עם אחרת והיא אומללה
וסובלת מאוד, כי הוא לא כאן איתה,
מזמינה את כל מי שעובר למיטה.

אין לה את הזמן לראות,
מה יכול עוד לקרות?
מה הוא רוצה? היא נשארת אתו.
אין לה סיבה לחיות,
הוא לא יכול להיות
הכלב שלה, היא אוהבת אותו.

ורק לו קצת קשה לאהוב,
היא תשאל את עצמה, מה יקרה כשירצה לעזוב?