אני עוצמת עיניים במיטה, מחכה שהבוקר יגיע, שוב אני לא מצליחה
להירדם ושוב שונאת את העובדה שהצלחת להפיל אותי אצלך ברשת.
בסה"כ דייט, הוא אומר, ואני מסכימה. אחרי כמה שעות איתך על
הבאר, אני נראית מאושרת. מבפנים אני הרוסה.
אני מנסה להילחם בעצמי, להכריח את נשמתי לא ליפול שוב. אני הרי
יודעת, ברגע שנצא מכאן, אהיה שבויה שלך, לשעות לימים, מי יודע
עד מתי.
הראש שלי, מלא בך. גם הנשמה.
כשאנחנו ביחד, אני מלאה בשימחה.
שאתה נעלם, אני מלאה בעצב. ושנאה.
שנאה. שנאה לכך שאתה שולט בנפשי, שאתה ממלא לי את כל הראש
במחשבות, בחלומות, את הבטן בפרפרים ואת הלב בכאבים.
ואני נשארת, לא מוכנה להרפות, לא רוצה לוותר.
רוצה אותך. רוצה שתרצה אותי יותר. |
