[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נורית דן
/
שבויה

אני עוצמת עיניים במיטה, מחכה שהבוקר יגיע, שוב אני לא מצליחה
להירדם ושוב שונאת את העובדה שהצלחת להפיל אותי אצלך ברשת.

בסה"כ דייט, הוא אומר, ואני מסכימה. אחרי כמה שעות איתך על
הבאר, אני נראית מאושרת. מבפנים אני הרוסה.

אני מנסה להילחם בעצמי, להכריח את נשמתי לא ליפול שוב. אני הרי
יודעת, ברגע שנצא מכאן, אהיה שבויה שלך, לשעות לימים, מי יודע
עד מתי.

הראש שלי, מלא בך. גם הנשמה.
כשאנחנו ביחד, אני מלאה בשימחה.
שאתה נעלם, אני מלאה בעצב. ושנאה.

שנאה. שנאה לכך שאתה שולט בנפשי, שאתה ממלא לי את כל הראש
במחשבות, בחלומות, את הבטן בפרפרים ואת הלב בכאבים.
ואני נשארת, לא מוכנה להרפות, לא רוצה לוותר.

רוצה אותך. רוצה שתרצה אותי יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש לי תפיסה
פוסט
מודרניסטית
של הפוסט
מודרניזם.
זה כזה הפוך על
הפוך.

מתוך ספרו של
יעקוב פופק
איך להתחיל עם
בחורות ולהשאר
בחיים.
פרק 8 - נשים
באקדמיה,
סטודנטיות למדעי
הרוח.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/10/04 2:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נורית דן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה