דוד נניק / התאבדות |
חסרות רגשות ומלאות עופרת
נכתבות בדם, נכתבות ביזע
נכתבות כדי להרוג מישהו או משהו בתוכי
כשאין אף אחד לחבק.
הפרעונים בנו פירמידות כדי לחיות לאחר מותם
ואני כותב כדי לא למות עוד בחיי.
אני זבוב טורדני שמטפס על עצמו
מתחמק ממכותי, מהיר מהן
ועם זאת כל כך אפסי, חסר תועלת.
מלים כתובות הן כמו כדורי רובה
טעונות, מסוכנות ואני מכוון אותן כלפי
אני מתאבד
כל פעם
שאני
כותב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|