א.
צללי העצים מרשרשים בעצב
שתיקתי שתיקת העצים
אשוב בכל דרך
שתימצא לי, בלבדי
שריקת הרוח, עננים באפור
טיולי ילדות, שתיקת הקיטור
מיפתן הימים על אם הדרך
מיפתן הים, מיפתן האור
הנה הללו שרואים בי העצב
הללו טועמים את צבעי האור
שמי רקיע, גשום וסוער
על אם הדרך עומד לו פנתר
למרגלות צוק נפער
סופת חול בשמיעה
תפילותיי, תפילות אם הדרך
אשר בדרכי, נהרות ההמון
המת לצדי, כמו עף
רואה הדרך - מתוך ההמון
הלא הוא צריחת הרעם
וגם לו דרכו נפלה
דיבורי עוז
לא יפצירו בי דרך
הללו שלבים לידיי
המת, בעורקיי ישבנה
למרגלות צוק נפער
צללי השיחים מרשרשים בעצב
שתיקתי שתיקת הצמחים
אשוב בכל דרך
אך אשוב - לבדי
הללו שאינם רואים בי העצב
הללו אינני עוד פחד
שריקת הרוח, צל הנולד
עצים מצריכים בי השמע
כאבים, כאב העולם
אנוכי, אינני מאמין
תפילת הדרך, לשוב
סיבוב אור ושמש
אנוכי קם מייסוריו
ועובר כשחצותו מתבוננת
והללו מריחים את צליליו
אמיר העצים, יונה מתנגנת
על כנפיי - לא לעולם
וחיותי, של עצים כאלה
שתיקתי עצים ללא בר
שמי רקיע, גשום וסוער
על אם הדרך, תפילת הפנתר
שקיעת הרוח עננים באפור
מיפתן הים, מיפתן האור
למרגלות צוק נפעם
הרוח מתבוננת
מיפתן הימים, מיפתן האור
שריקת הרוח, עננים האפור
מיפתן הים
מיפתן האור
ב.
יכה את פרצופיך
כמו רשתות העולם
בשדים של שקר לבן
תוצרת עצמית וסיד
בשמחת הלביאה, וקריאת הצאן
קסמי יפעל על רשתות העולם
ומהו כל, רואה הכול
משחיתי החבל
ובבוקר צח, לבוש מחודש
נערה יפה, לבושי הבשמים
כחולות עיינה הבוהקות
תפירה לבקר ההכיר
שמלתה שטה באוויר הימים
מחשבות השוטים
ועודנה נמלטת מלפני הלבוש
רשתות העולם, בשבילך אוותר
ראיית צאן, לשכוח אם זו בחירתך
ההמון הלובן, שתיקה להפציר
גערת מוסיקה, בך להעיר
יכה פרצופיך את רשתות העולם
ארגמן יופייך, המצוי לחיי אדם
ומה לך ילדה, עינייך פנינה
ולי סוד קטן אחד, איני אדבר
אך בשבילך אשלח לחבר
מימך העולם מפורר
תעתועי מילותיי ושקרי הלבנים
אותך לא משנים, אורה שלוות הצאן
ולך עיניי הכול, עיניי החול
עינייך פנינה לכול הנברא
שבים האדומים שבחלום הרשת
ולי לא יביאו שקט, לכת
ולך עולם, דממת צאן, ההמון
יכה פרצופך את עונות השנה
חורף של שתיקה מתבוננת
אביב חוצות ירח נשרפת
קיץ שליחות אדומה של אור בוקר
סתיו לך ילמד שנת חושך
דובי השמיים ויציקת הרקיע
כולם לבנים אופייך המתוק
ומה לך, לליבך הנמוג
גשמיות לך תפנה עוז
וספינת השודד לך יפגע
חייך חולפים מהר, רגעי הזרם
מכת החרב, פגיון השלבים
פגיון המתים, מתים
רקיעי כוכבים, שמש ירח
לך ישלחו הדרך, ופה
שריקת החמה, לבנה לא עוד
ולי שירי לך על ראשון
לכי לך לכי
רשתות העולם, שודדים לבנים
הם נופלים
כולם נופלים...
|
