כך אירע עם שירים
מאז תחילת ימיו

שכל אחד לוקח עט
כאילו הטיל מימיו

על דפים לבנים
מטילים נוזל צהבהב

בלי לדעת האם הוא
שתיל או שליבלבו עליו

עוללים בני יומם
פולטים עוד יבוב מיובב

משוררים תחת כל עץ רענן
עוד לא ניגבו את החלב

מילים עלובות,
מטאפורות שיוצאות מאחוריו

רק לשמוע אותם מושרים
מכווץ לי את הלבלב

לא ניסיון כאן החשוב
ולא מרום ימיו

את הקהל שמאזין
מעמידים במערומיו

לא כואב הלב ו
לא צמח זנב

רק עוד מגלומן
שבעצמו מאוהב

אז מה בעצם רוצה
האדון המשולהב?!

כלום, השיירה חולפת והכלבים נובחים...

הב- הב