לזכר סבתא...
שקט מתחזק, בכי בי שותק
למה, לא הבנתי, הלכת
ועכשיו הכל כהה, עומד כפוף, בוהה
בכל סיום של משהו יש כמעט...
ושמה את היית קרה, היית שותקת
חיוורת, עצובה, קצת מנותקת...
ולא הבנתי, ולא רציתי
רק בכיתי וקיוויתי לשווא
אל תלכי, הישארי לידי, תחייכי
נסיכתי בשבילי אל תרצי
תקווי מעט, תקווי לקצת שנשאר
אל תבכי, תני לי יד ותהיי רק שלי
תקומי ותתייצבי כאן מולי
אל תקחי את הזמן, לא נשאר עוד זמן
את הלכת, ממני הלכת...
לא עובר היום, לא עובר חלום
לא עובר כאב, גם לא עצבות
בחלום את מדהימה, צוחקת ויפה
אבל מהר חוזר למציאות
וכאן את לא צוחקת עוד, את לא נוצצת
כל כך הרבה דברים רוצה לומר לך
אך לא הספקתי, לא, לא יכולתי
ועכשיו כבר אי אפשר, זה נגמר!
אל תלכי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.