|
לפעמים אני אוהבת
זרות.
והיא נותנת לי חופש.
לפעמים אני נעלמת
בין שטיחים
שתי וערב
של זרות
מתמשכת
נעלמת
מתחת לרצפות.
יש לה יופי
לזרות
של ציפור צבעונית
שבורחת עם הקור
ודווקא אז
בוחרים
להכיר.
עצוב לעזוב
בדיוק אז. |
|
|
רגע, תסבירו לי,
מאיפה אתם כל כך
בטוחים שמי
שמאשר את
הסלוגנים הוא
גבר? אולי הוא
אישה, כמו
בדוגמה? אולי
היא נעלבת מזה?
אני אומר
שמעכשיו צריך
להגיד "זו
שמאשרת את
הסלוגנים", ואף
אחד לא ישנה את
דעתי!
מתוך הסרט
"סלוגמה" בבימוי
רמבו 2 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.