מתאמצת כדי שאוכל בך להיזכר
ממצמצת, אולי דמותך תתהווה קצת יותר
מושכת את עצמי אל תוך העבר
שם אתה חי באמת ולא רק על נייר.
מהתמונה אתה מביט בי
שם עינייך שמחות
אך כשניסיתי לפקוחם
הן נשארו עצומות.
איך הלכת בלי לומר אפילו שלום?
אם ברחת, הכל בוודאי חלום.
והלילה, הלילה אין לי אף אחד מלבדך
הלילה, אשוטט לבדי בחסות החשיכה
ובלילה כשצלך מתארך, דבר לא חשוב
גם הלילה הכל נשאר עצוב.
כבר קשה לי כי עבר כל כך הרבה זמן
ולבכות את זכרונך זה קצת לא לעניין,
כך אומרים אחרים, שמספיק כבר לבכות
גם אתה בטח מתרגש מאוד.
אבל אני בטוחה שאתה שם, מסתכל
רואה אותי מחייכת
תוהה ושואל
אולי הספקתי כבר לשכוח?!
אך זאת בסך הכל הדרך שלי לברוח.
והלילה, הלילה אין לי אף אחד מלבדך
הלילה,אשוטט לבדי בחסות החשיכה
ובלילה כשצלך מתארך, דבר לא חשוב
גם הלילה הכל נשאר עצוב. |