ט. טליה / דן |
לחיים של בדידות
כשאתה מביט לתוך עיני
גזר דין - ריקנות
אתה דן אותי
לעולם של שממה
כשבתוך המתוק
אתה זורע שנאה
אתה דן אותי במחי כף
הולך ומותיר אותי לבד
נעלם ומשאיר אהבה פצועה
ציפור שיר אילמת
ועכשיו, כשאני פה לבד
בתאי האפור, החשוך
מנסה להושיט את היד אל החוץ
ונקטעת
מוקדש, איך לא, לדן...
כשתחזור לפה, אני עדיין אחכה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|