לא שונה ממערבולת רגשות
מחפשת בור לחפור בו ולבכות
איש כאיש הוא לא ימצא אותך
ובכי קול ענוג קטן ורך

השנים לא מיטיבות עמך
התחושה שלא רוצה בעורך
התמונה שחור לבן, מסגרת ברזל
וקול ענוג קטן ורך שואל

את אכזבת, לא ידעת
לא הרגשת כמעט, נכון, לא כמעט
האישה התשושה
היא בסך הכל ילדה, רק ילדה

התפוררה עוד אבן מהחומה
לא למטה, השורה התחתונה
לא סגרת, לא ניקית את עברך
וקול ענוג קטן לוחש בשמך

למה זה קורה רק לי?
למה שום דבר לא אמיתי?
תמיד הכל לתת, לדרוש חזרה
הקול הענוג הזה עשה לי רע...

את אכזבת...