את הלכת לך אתמול...
בקושי הספקתי להיפרד ממך כמו שצריך.
התקשרתי אלייך כשיכולת... בין שיעור לשיעור.
חשבתי עלייך, לא הפסקתי לחשוב...
דאגתי לך, רציתי שתהני. רציתי להתעניין, לדעת מה איתך...
יצאתי עם חברות בלילה, ובגלל זה לא יכולתי להתקשר.
המקום היה הומה מידיי, לא יכולתי לשמוע...
כשחזרתי הביתה התקשרתי אלייך, רציתי לאחל לך לילה טוב, כמו כל
לילה. להגיד לך לילה טוב, לחזור שוב ושוב על המילים "אני אוהבת
אותך" כמה שיותר פעמים, כאילו אין מחר!
לנצל את כל השניות להגיד לך את המילים האלו. כדי שתזכרי אותן
לעד; כדי שתזכרי אותי.
אבל את? לא ענית. כנראה כבר הלכת לך לישון...
אז כיביתי את הטלוויזיה והלכתי בדרכך... הלכתי לישון.
בבוקר כשקמתי התקשרתי, היית באמצע שיעור. אמרת לי להתקשר, ב-12
התקשרתי... אמרת לי עוד 10 דק'... התקשרתי אחרי 10 דק'.
ממש כמו שביקשת...
משום מה הייתה לי הרגשה שהשיחה הזו לא תלך טוב...
חשבתי את זה בגלל שלא אמרתי לך לילה טוב... למרות שזה לא היה
קשור בכלל.
כ"כ שמחתי לדבר איתך, כי לא דיברת איתי אתמול בלילה...
בשיחה אמרת לי שאת לא רוצה לראות אותי... שאין לך מה לבוא
למקום שבו אני נמצאת... ואת חוזרת שוב ושוב על המילים "אני לא
רוצה לבוא".
המילים וטון הדיבור שלך ניתקעו לי בגרון...
הרגשתי חנוקה... התחלתי לבכות... שמעת שאני בוכה.
שאלת אותי מה קרה? עניתי לך שנראה לי שאת יודעת.
אבל את? או שהכחשת ורצית לשמוע את זה ממני... או שבאמת לא
ידעת.
ואחרי כמה פעמים ששאלת ועניתי שלדעתי את יודעת את התשובה.
פשוט אמרת לי ביי.
כאילו לא איכפת לך, כאילו את בכלל לא רוצה לדבר איתי, כאילו את
בכלל לא רוצה להראות אותי...
וככה ניתקנו...

התקשרתי אלייך שוב, התגעגעתי מידיי, לא יכולתי יותר...
ראיתי בטלוויזיה זוג שאומר אחד לשני "אני אוהב אותך" - "אני
אוהבת אותך" וישר זלגו דמעות מעיניי...
דמיינתי אותי אומרת לך את המילים האלו, ולכן התקשרתי!
התקשרתי דיברנו... הסמכנו לא לריב כמו תמיד. אמרת לי שאת
מתגעגעת והשבתי לך "בגלל זה את לא רוצה לראות אותי".
ואת? כעסת (אולי בצדק)... המשכנו לדבר, הסברת לי שאת רוצה
לראות אותי ושאת מתגעגעת אליי...
הסכמתי ואמרתי גם אני מתגעגעת... ואמרתי בלחש - אני אוהבת
אותך.
השבת לי בקול חמוד שלחש לו - גם אני.
וככה ניתקנו...

עכשיו אני מחכה כבר לראות אותך. להראות לך כמה באמת
התגעגעתי...
לתת לך את חיבוק שאני כ"כ רוצה. להרוג אותך בנשיקות.
ולהגיד לך: "את האישה שלי", "אני אוהבת אותך", "אני... אני
מאוהבת בך".