אתה שוכב לצידי,
לא מודע למבטיי על עיניך העצומות.
ידי עוברת על איברי גופך,
מנסה להעביר לך אהבה נשכחת, נושנה.
אתה נושם עמוק - שאיפה נשיפה
אני מתקרבת אל פניך הרכות
ונושקת לך קלות
על השפתיים.

רעד

פקיחת עיניים וסגירתן כמעט באופן מכני, עייף.
טיפות גשם חזקות מטיילות על אדן החלון
שדרכו מפלס אוויר מקפיא מעבר אל ריאותיך הלא הבריאות.

אני צורחת באוזניך צעקה חרישית
ויודעת שאתה שומע:
'אתה יודע
אהבתי אותך באותו הלילה על סף ביתי
כשנכנסת אל תוכי
לא במודע'

רעם

אתה מסתובב אל צידך הימיני
השעון מצלצל חצות
אתה רועד
הדלת נפתחת
ללא מבט לאחור
דמעותיי הופכות לחלקיקי קרח בקור

ואני יודעת שצריכה לשכוח
לחזור אל העולם האמיתי
אך לרגע
מדמיינת;
הלוואי והייתי יכולה לשכב מחובקת בזרועותיך
ללחוש לך אהבה
ולדעת שפעם,
באמת אהבת אותי.