ליאו שפרמן / שיכור |
גופי כמו שיכור,
מתענג על סחרחורת,
עולה על מעבורת,
וטס לירח ובחזרה.
לשון נגעה בלשון,
בניינים צצים מהחלון,
כאילו אנחנו במדבר,
כמו אין מחר,
הרגע כבר כאן.
שפה אל שפה,
מתחברות בעלטה,
זיפייך דוקרניים,
את פני שוב שורטים,
ומותירים צלקת קטנה.
אור מעיר בוקר,
ליבי השיכור הסתנוור,
פעימה אחרי פעימה,
חיה בשקט בחרטה,
מפחדת לאבד אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|