שרון סמיילי / לוליין מילים |
כי הוא שזרן שורות שורות אבל קראן טורים טורים,
גרם להן לחרוז, על הלשון להתגלגל,
לחש אותן כמעט כמאמין שמתפלל.
נשק בהם לפני היציאה לשדה הקרב,
קידשם אל הצינה אל האביב, אלי הסתיו,
וכשקראם דממה החרישה שקט עד מהר,
נתנו לו אות כבוד בשמו : אדון, המשורר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|