ראיתי בגן שני זקנים, שחוחים ובלים,
   מובלים על השביל בכיסאות גלגלים,
       מין עצב אדיש ופנים נפולים
     של חיים ארוכים שהולכים וכלים.

        ראיתי בגן אם ותינוק,
  קול עולל מתנגן ולאימא בת-שחוק,
    פניהם לעתיד שיהיה שם תמיד,
  מן הווה מתמשך שסופו עוד רחוק.

    ראיתי בגן  עץ  שנשרו כל עליו,
      ועל כל פארותיו הנצו פרחים,
   ונראית כבר עלוה, ומוקרנת שלווה,
        ורואיו נפעמים ושמחים.

      כי זו מתמיד דרכו של עולם,
        ונשמר בקפידה זה הקצב:
  של שמחה ותקווה ופריחה, אבל גם
        הייאוש, קץ-חיים והעצב.


 אני מודה לכם על בואכם לבקר באתר שלי.
      ל ע י ו ן  ב כ ו ל  ש י ר י י
    הקלידו במשבצת החיפוש בגוגל
מדן נריה שירים וסיפורים קצרים
          ואח"כ ENTER
    (ניתן להירשם שם גם כמינויים)