|
כמו צלילי הפסנתר,
כך הזמן חולף לו
רחוק מעיניי,
שכבר טובעות הן
בין כל דמעותיי.
המחשבות מתנגנות
באות והולכות
בין אהבה לכאב
בין חלום לשמיים.
וזה בא מהלב
כמו רגשי הכאב.
שוכב על פני המים
שדות נפרשים בשמיים,
רק שם תפרח האהבה.
אני זוכר שעזבת בקיץ,
השארת רק ורד שחור.
ריחו אז שט ברוח
אך לא עוד.
כל מה ששט עכשיו
ברוח הם עלי שלכת,
ועדיין חושב עליך
ולא על אחרת. |
|
|
עיון שפצור
ומחזור
עיון, על שם
מה?
על שם זה שאף
אחד לא באמת
מסתכל על מה
שאני כותבת
שפצור,על שם
מה?
על שם זה שאני
לא מספיק מוכשרת
ועל כן ישנו
הצורך במספר
מומחים לשוניים
שישנו את כל מה
שכתבתי למצחיק
מעניין ואף
מסקרן
ומחזור, על שם
מה?
על שם זה שאין
איש מתעניין
במחשבותיי
חששותי סלוגניי,
ועל כן אפשר
לזרוק אותם,
ולהפוך אותם
למשהו אחר
ומועיל יותר
הוועדה הירוקה
מנקה את הבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.