|
מביט אל אופק אדמוני
ופתאום רגש פרא היסטורי
מימים ששכן בהרים
חוזר בין הערביים
ואת בפתח
עייף ושמוט ראש
טלטלות הנסיעה באוטובוס
חייל עם שיער מאובק
ונשקו בחיקו
צועד בסמטאות ירושלים
בקצב נמרץ של דחיפות
נושא תיק מלוכלך
כמה לביתו
עולה במדרגות הבנין
נתמך בידו במעקה
ריח מוכר של חדר המדרגות
והדלת נעולה |
|
|
כיתה, זה סלוגן.
סלוגן ילמד
איתנו מהיום.
בואו נאמר כולם
ביחד סלום
לסלוגן:
("שלום
סלוגן!")
טוב, סלוגן, אתה
יכול לסבת ליד
רעות.
("אוף, לא רוצה
לשבת ליד הילד
החדש... הוא
מתחכם...")
רעותי, מה
סמעתי? צאי
מהכיתה! תחכי לי
ליד המנהלת
ותחסבי טוב טוב
על מה שאמרת.
בוא מתוק, תשים
את הילקוט
סלך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.