סתם זרוקה או שאולי סתם שרוטה,
מעניין מה יקרה, למרות שכבר קרה,
ואת שירי בזמן זה מי בכלל יקרא?!
אור בוקר וכולם כבר קמים,
גם אלה שישנים ימים, מהספסלים מתרוממים.
והנה אני חוזרת, מתבוננת ברמזור ונזכרת שאין דרך לחזור.
רק למדרכה הגעתי ואחד אמריקאי עלה איתי,
באמצע הדרך נעלם, הלך לחפש סיגריות בים.
לא חושבת על כלום וסתם תקועה ברחוב אטום.
בחוף מישהו שוחה, בבית יש מישהו שמחכה.
וכאן בתל אביב עומד ברחוב ילד קטן ובוכה.
סתם זרוקה ולאיש אינני זקוקה.
לא עוברת דקה והנה עוברת בסמטה אישה דפוקה
בראש קיבלה מכה ומבקשת צדקה, אבל לי לא, היא לא מציקה.
ללכת אני רוצה והנה מגיע המוצא...
בהפתעה חוזר הבחור, טיפוס מכור.
איך לחזור ואיך לצאת, לא אתמוטט
בין הפניות הקשות לא אתלבט.
כעת דיי, בודקת לצדדיי, לא חושבת יותר מידי
הולכת בכיוון ישר, ועם האמריקאי ממשיכה בצעדיי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.