תראו אותם עומדים, הם עדיין טוראים
ועכשיו לכיתות נכנסים, הם בקורס.
כלל לא מנוסים, הם רוצים משם לטוס.
אבל אז מגיע עוד שנה ושנתיים,
הכאב חזק כפליים.
חשבת שתצא גאון וטעית
רצית להיות במקום ראשון אך בכית.
תגידו תודה ודיי,
שלא עוד שקל כנס מהמשכורת ירד מחיי.
המצב הזה נמשך, אך עד מתיי?
תיקח אותי מכאן היכן שאתה אלוהיי.
זה לא מה שחשבתי ומהבית לשוא נשבתי,
וכמובן שהרבה למדתי...
פטורים להוציא, בעיות להמציא.
ושקרן לא, אני לא רוצה להיות
אך אין דרך אחרת לחיות.
קיווית למצוא הרבה חברים אך שמעת רק ריכולים.
אוצר המילים גדל ובלי קשר מילה בשם "שביזות" מופיעה,
הצבא זה פשוט תופעה! |
