הנשימה שלי צורבת מהמחשבות עלייך
המחשבות על חוסר-היותך
המחשבה המעיקה על כך שויתרת עלי
על כך שהפעם בחרת לא להילחם
דמותך הולכת ומיטשטשת באופק זיכרוני
ועדיין, עיני מתרוצצות בתהיה
מחפשות אחריך
בכל פעם שאני עוברת ברחוב שבו אתה עלול ליהיות
ירח עגול במלוא שלמותו מתבונן בי
מבעד לענני סוף הקיץ הוא צוחק עלי
ואולי זה רק נדמה אבל הוא ממשיך לצחוק
לועג לי, למה שהייתי,
למה שהייתי יכולה ליהיות ולמה שלא אהיה לעולם
וכמה מזה בזכותך
וכמה מזה בגללך
וכמה שגם אני רוצה להרגיש חשובה
כמה שרציתי ליהיות יפה בעיניך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.