חוכמת האלפקות אינה מסתכמת בחיסור תרבותי, אלא בחיבור חופשי.
משפט זה מאוד מסובך לכשעצמו מכיוון שלא ניתן להוכיח אותו,
ובנוסף, הוא שגוי מתכליתו.
והרי דוגמא:
"אני זוכר דברים רבים מימי קדם," אמר התיש הזקן.
"לדוגמא - בעבר כשהיית מגיע לשוק, נהוג היה לקרוא: "שלוש רובל
בעגבנייה!" ולא עגבניה בכך וכך רובל, זה פשוט טיפשי!
נאמר שאני רוצה שש עגבניות, עליי לחשב את סך הרובלים שעליי
לשלם!
אבל אם נשתמש בשיטה הישנה - שש עגבניות ועלי לחשב את סך
העגבניות - שש!
אתם חייבים להסכים איתי שהשיטה הישנה הרבה יותר פשוטה, אני
מניח שמכיוון שבאותם ימים אנשים לא הכירו את לוח הכפל הם לא
חיפשו דרכים לסבך את הענינים."
באותם רגעים זימנה המלכה במפתיע את צ'ארלי צ'אפלין.
"אמור לי, צ'ארלי," פתחה המלכה.
"אנחנו מכירים די והותר, מדוע אינך מדבר לעולם?"
צ'ארלי שחרר את החוט שמשך, והחל למשש את הקיר הבלתי קיים.
"סבא, אני לא אוהב את הסיפור הזה!" אמר חאלד בערבית לבן דודו
של דודו שבמקרה היה גם אח של סבא שלו.
"האוכל מוכן!"
תיכנס לראש!
מכור ניגש לבחורה - "יש לי שני ילדים קטנים ואין לי כסף להגיע
הביתה."
יש כרטיס חבר מועדון?
תיכנס לראש!
"טוב חומד אז אני אספר לך סיפור חדש.
היה היה יצור ושמו ככן הוא - הגזום בזום בהיי.
והגיע היום שהגזום בזום בהיי הגיע לטלטליו.
ועד אותה העננה לא ידעו בואו."
ויאמר אלהוים אל אלהוים; אוי אני כזה מושלם.
רב-דבשת! אמור בבקשה לתיש הזקן שיסתום את פיו!
התיש הזקן הזעיף את פניו - צעירים, פוי! תמיד ממהרים.
סתום את פיך תיש זקן!