אור אדום מהבהב על עמוד הנשא מעבר לשדות
מזכיר לי שאני קיימת
קורץ אלי מבעד לחלון הפתוח
מופיע ונעלם במקצב אחיד
תמיד באופק פועם ללא סוף

ירח מנצנץ בשחקים
זורח כל לילה ואינו מפר את השלווה
והאור האדום עודנו קיים

אני ואתה שכובים על מיטה
ידך חולפת ברכות על עורי
אתה פועם בבטחה בגופי
זורם איתי ברוגע בנחל מתעתע
ממחיש את קיומי

כדור כתמתם מגיח מבין ההרים
מחדיר חיים בשלוות הלילה
נקודת האור האדומה מהבהבת ללא הפסקה

אתה במיטתך, אך עדיין קרוב
החום של חיבוקך עדיין עוטף
שפתייך עדיין נוגעות הרפרוף בגופי
אתה נעלם, אך חוזר לזרועותיי
אין סוף לחלום, אין סוף להזייה