אורי: "היי, וואוו! אתה, זה עם האלה, מה אתה עושה?!"
זה עם האלה: "מה זאת אומרת מה אני עושה?"
אורי: "אתה הורס לי את האוטו עם האלה הזאת שלך!"
זה עם האלה: "נו, אז אם אתה יודע, למה אתה שואל?"
אורי: "תניח רגע את האלה בצד, ותסביר לי למה אתה רוצה להרוס לי
את האוטו."
זה עם האלה בצד: "האוטו הזה זה לא הונדה סיוויק כחולה שנת
94'?"
אורי: "לא, זה דייהטסו כחולה שנת 95'. אתה התבלבלת."
זה עם האלה בצד שהתבלבל: "מצטער, אני עיוור צבעים."
אורי: "אבל!... טוב, לא משנה. אתה תצטרך לפצות אותי על הנזק
שעשית."
זה עם האלה בצד מבולבל ומרושש: "רגע, רגע המספר של האוטו שלך
זה לא 567-976 ואתה לא אורי שטרן?"
אורי: "המספר של האוטו שלי זה 765-769 ואני אורי נדב!"
זה עם האלה בצד מבולבל, מרושש ולא טוב במספרים: "מצטער, אני
דיסלקטי עם מספרים, תראה למשל נולדתי בשנת 77' ואני אף פעם לא
יודע איזה שבע בא קודם. חוצמזה איזה מין שם זה אורי נדב?"
אורי: "מה רע בשם הזה?"
זה ...: "זה שם טיפשי. זה אפילו לא שם אמיתי זה סתם שני שמות
פרטיים."
אורי: "אורי זה השם הפרטי ונדב זה המשפחה."
זה עם האלה בצד משועשע מהעניין: "זה אתה קבעת. מה מונע ממני
לקרוא לך נדב אורי?"
אורי: "כי אורי זה לא שם משפחה, זה שם פרטי."
זה עם האלה בצד עדיין משועשע מהעניין: "זה שני שמות פרטיים!
תאר לעצמך שהיו קוראים לך כהן לוי..."
אורי: "דווקא נראה לי שם יפה."
זה עם האלה בצד כבר לא משועשע: "זה בגלל שאתה דפוק בשכל. שזה
דבר די הגיוני לבנאדם שיש לו שני שמות פרטיים."
אורי: "אתה יודע מה? ממש לא בא לי לנהל שיחה כזאת עם איזה
אדיויט עם אלה שדפק לי את האוטו לפני כמה דקות."
זה עם האלה בצד שכבר לא נמצאת בצד: "אתה יודע כמה מכוניות עוד
יש לי לדפוק היום? אין לי זמן לבזבז על שיחות חולין איתך. אז
תעמוד בצד כמה דקות תן לי לסיים את העבודה שלי ואני אלך."
אורי: "מה זאת אומרת לסיים את העבודה שלך? חשבתי שסיכמנו שזה
לא האוטו הנכון?!"
זה עם האלה קצר בזמן ושוב פעם די מבולבל: "נו, אז מה אתה רוצה
שאני אעשה?"
אורי: "שתשלם לי פיצויים, ותלך למצוא את האוטו שאתה באמת צריך
להרוס."
זה עם האלה מאוד מבולבל: "זה ייקח לי המון זמן, חוצמזה כבר
התחלתי לעבוד על האוטו שלך ומשלמים לי לפי מכונית..."
אורי: "בשביל מי אתה עובד בכלל?"
זה...: "חברת ביטוח רכב מאוד אגרסיבית."
אורי: "ומי זה אורי שטרן?"
זה שלא רוצה לחשוב יותר מידיי: "מבחינתי זה אתה."
אורי: "זהו זה, תרים אותם למעלה ותילחם כמו גבר!"
זה עם האלה שהוא מספיק חכם בשביל להבין שיש לו אלה ביד: "יש לי
אלה ביד, אתה יודע."
אורי: "תראה ציפור."
זה עם האלה שהוא מספיק חכם בשביל להבין שיש לו אלה ביד אבל גם
מספיק טיפש בשביל ליפול בפח של ה'תראה ציפור': "איפה? איפה?"
אורי: "הנה, כאן!"
זה עם האלה ביד ששוכב עכשיו חצי מעולף על הריצפה: "עכשיו אני
רואה ציפורים והן גם..."
אורי: "חיחיחי..."
זה עם האלה, ששוכבת בצד בזמן שהוא מנסה לנגב את הפנים:
"איכסה."
אורי: "איכסה, מה אתה בן ארבע?"
זה עם האלה שמנסה לשמור על פיו וביינתים כבר קם על רגליו
בחזרה: "מה אתה רוצה שאני אגיד?"
אורי: "תקלל, כמו גבר! מה אתה ילד קטן שעושה במכנסיים?"
זה עם האלה: "אני לא חושב שאתה מבין עדיין. לי יש אלה ביד! לך
אין אלה ביד! ואפילו ילד קטן שעושה במכנסיים יכול להבין את
זה."
אורי: "יש לי לום ברזל."
זה עם האלה שמתעניין לדעת היכן נמצא אותו לום ברזל: "איפה?"
אורי: "בבית."
זה עם האלה שדי שמח על העניין: "אז לך תביא אותו ותעזור לי
לגמור פה את האוטו."
אורי: "אבל ז ה  ה א ו ט ו  ש ל י!"
זה...: "אז מה אתה מנסה להגיד בזה?"
אורי: "טוב, פשוט תקרא לי כשתסיים. אני גר פה בקומה רביעית."
זה עם האלה שעדיין מעוניין למכור ביטוח: "רגע, אז אתה רוצה
לקנות ביטוח?"
אורי: "לא... אבל אפשר לקנות ממך את האלה היפה הזאת?"
זה עם האלה שמתלהב מהיחס שהאלה שלו קיבלה כרגע: "בטח. אני אתן
לך אותה בחמישים שקל, זיל הזול."
אורי: "אפשר רק לראות אותה לפני שאני קונה?"
זה שנותן את האלה לאורי: "הנה, עץ אלון. הכי טוב בשוק."
אורי: "יופי של אלה. אתה יודע משהו?"
זה שעוד לא יודע משהו: "לא. מה?"
זה עם האלה עכשיו: "עכשיו לי יש אלה ולך לא."
זה, שבורח מזה עם האלה עכשיו...