(נשלח לידיעות אחרונות בעקבות הטור "לביית את זואי", טרם
התקבלה תגובה)

(אור. מנחה בחליפת פסים יושב ליד שולחן בתוך אולפן טלוויזיה
זול. על השולחן יש שתי כוסות מים. מצד שמאל נכנס גבי ניצן לקול
מחיאות כפיים מוקלטות וחלולות)

מנחה (פנים קורנות): שלום לך, מר ניצן! בוא, שב!
גבי: תודה, תודה. מאוד זורם להיות כאן.
מנחה: רוצה משהו לשתות?
גבי: לא, אני וג'ורג' תפסנו שלוק מהאסלה קודם. תודה.
מנחה (חיוך פלסטיק מבולבל): או-קיי! תרשה לי קודם כל להגיד לך
כמה צעיר אתה נראה, יחסית לראש עיריית ראשון לציון מזה שנים
רבות! מה הסוד שלך?
גבי (חיוך נייר טואלט ממוחזר, מבולבל): נראה לי שאתה חושב על
מאיר ניצן.
מנחה: הו! (מפשפש בכרטיסיות במבוכה)

(שתיקה מעיקה)

מנחה (מסנן): אני אהרוג את אלי בגלל זה... אז מי אתה בדיוק?
גבי: אני גבי ניצן.
מנחה: הו! ובכן, מר גבי ניצן, מה אתה עושה בחייך?
גבי: אני כותב טור במוסף "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות.
מנחה (מעודד משהו): מה אתה סח! ספר לצופינו על מה אתה כותב.
גבי: זה נקרא "כוכב החיות" (שתיקה). זה על חיות.
מנחה: אה-הה. ספר לנו למשל - מה כתבת בטור האחרון שלך?
גבי: גוללתי את קשיי ההסתגלות של כלבתי, זואי, לדירה החדשה.
מנחה: מין הסתם היה משהו מצחיק ויוצא דופן בהתנהגות שלה, ללא
ספק?
גבי: היא (מגחך) היא... מסרבת להיכנס הביתה. אתה קולט? היא
פשוט נשארת בחצר!

(שתיקה חמוצה)

מנחה: הה... (מכחכח בגרונו) וחיברת את זה כסאטירה כלשהי?
גבי: לא.
מנחה: משל פוליטי-חברתי?
גבי: לא.
מנחה: אולי... אולי התעמקות בהיבטים המרתקים של הענף המתפתח,
"פסיכולוגית כלבים"?
גבי: לא, לא ממש.
מנחה: (ברוגז) עצות טריוויאליות אך שימושיות לטיפול בחיות?
גבי: (מניד בראשו)
מנחה: מסר אבסורדי? תפיסת עולם חדשה? בדיחה כלשהי? מסר
תת-הכרתי פילוסופי? מחווה למחזות היוונים הקלאסיים? פואנטה
כלשהי?!
גבי: מצטער.
מנחה  (לוגם מהמים): שמע, גבי. אתה בטוח שמשלמים לך על זה?
גבי (חיוך של זוכה אולימפית בקפיצת טרמפולינה): הו, כן.
מנחה: בלי להעליב, מר ניצן, אבל אם אני הייתי כותב לעיתון מסה
חסרת מטרה בת חמש-מאות מילה על כאבי הגב של הסמור שלי, היו
משליכים אותי מכל המדרגות. (פאוזה) מניסיון.
גבי: כן, אבל אני כתבתי ספר דקיק שהיה מתנה פופולארית מאוד
בתקופת החגים לפני כמה שנים.

(צחוקים חלולים ומוקלטים)

מנחה: גם אריק איינשטיין היה אלוף הארץ בקפיצה לגובה, זה לא
אומר שמותר לו לפרסם את המילים של "אדון שוקו" במוסף השירה של
'הארץ'.
גבי: אני מבין את כוונתך.
מנחה: וודאי שאתה מבין את כוונתי, אתה דמות מומצאת שהכנסתי
לדיאלוג פיקטיבי. אני יכול לגרום לך להבין ולעשות מה שאני
רוצה. תודה שאתה לא השקעת בטור האחרון את האנרגיה השכלית
הדרושה להכנת פופקורן במיקרוגל.
גבי: אני מודה.
מנחה  (שולף תוף מרים מעור אורקה, שהוא סוג של דולפין): עכשיו
תרקוד, ילד קרקס-פרעושים שכמותך, תרקוד!
גבי (ילד קרקס-פרעושים שכמותו, רוקד): אתה לא יכול לעשות לי את
זה! אתה סתם דמות דו-מימדית ושבלונית שלא מעניינת אף אחד!
מנחה: אתה התחלת. (למצלמה) ובנימה עליזה זו, אנו נפרדים מכם
לשלום. לילה טוב, באר-יעקב!

(גבי ממשיך לרקוד. מנחה מכה בתוף. אור מתעמעם)

(מסך)