ענפי גלדיולה שגוזמת
,יונה וולך,
צועקת באוזני.
ואני רוצה ללחוש חזרה
"גם אני יונתן".
אז מה אם מידי פעם גם אני מקנח בדם
אני ילד
( למרות שגם יונתן )
( למרות שגם אני יונתן )
צריחה על רוע הילדות לא תשמע:
הזמן מקהה את הרעב
סולם מתהפך: פעם אנחנו מלך
פעם אנו השוטה   מידי פעם זה כאב
גם אני יונתן,
על הגשר רדפתי, פעם,
נרדפתי גם
אבל שובפ'ם
הרעב קהה - זמנים יפים אני מעדיף לזכור    
טראומה ,כאות קין, כזנב נגררת מאחורי, תמיד
אני מסתובב בחטף, מצפה לראותה
מגחכת בפני. אך לעולם לא תופיע מולי.
לטראומה שלי, כמוני, אין אומץ ללכלך עלי בפנים.