זו השעה בה הכל נעצר
ומפצל נתיבנו לשניים
בה הכל מתערבב באסור ומותר
ואין טעם לתהות ובינתיים...

זו השעה בה הספר נפתח
והפרק בדיו מיוסרת
נכתב בשורות אדומות מכאב
מנוקד בשקידה מיותרת

זו השעה בה דקות דוחקות
והזמן במבוכה משוועת
בה אותן העיניים כבר לא צוחקות
והיד כבר איננה נוגעת

והאיך עוד נוכל להשכיל בתוך כך
בשעה שלוחצת בלי בושת
בה אתמול מתבונן בנו כה מצוברח
ודורש שנבחר בו בלי קושי

ואתה מתדפק על דלתי המותית
שנועלת עצמה בפניך
השעה כבר חלפה ואספה מאיתי
את כמיהת המחר מעיניך.