אביגיל נץ / לשוט |
שלא משיטה אנשים
רק מצבים חולפים
של גלים בלי יעד
ואני יודעת
שיום אחד השמש תזרח
באופן שיגרתי ופשוט
ואז אני אקום מכאן
אקח לי דוגית ואשוט
יום על כרי מדשאות
שלא נותנים מנוח
ורק ילדה קטנה
במורד, בריצה משוגעת
ואני שומעת
את קול העתיד פרוש ומתוח
עם תורן נמוך וקטנטן
מכין לי צידה ותורם את הרוח
להשיט אותי הרחק מכאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|