הייתי נולד
20 שנה קודם
מוותר על הכל
בשביל הקסם
של דלתות פתוחות לרווחה
מקרינות את אורה החיוור
של עוד משפחה
כשאיש לא בא אל סיפו של איש
פשוט נכנסו, רומנטים
לפני 20 שנה,
כשהם לא הופיעו בארץ
ניצנים של תקווה
פרחו ופרחו -
כאילו כלום!
ואישה חייכנית וטובה
קונה גרעינים מאביון העיר
להשקיט רעבו,
להאכיל מצפונה
את החופן הדל היא תשליך בפינה
ואנו מצפוננו, היכן?
בין קניון וקניון לדוכן ודוכן
שירעבו כולם, שנאכל אנחנו
שישתקו כולם, שנצעק הצלחנו
ולא די לנו ילדים ושמחה
ולא די לנו אור וגשמים ושמיכה
מה לא נעשה להיוולד ככוכב?
עוד שקשוק יהודי
עוד נחל אכזב
וייבשנו אנחנו, תיבש גם ארצנו
אם לא נייבש עם שחרית ביצותינו
בעבוע כזה, של שנאה ירקרקה
גם לא אקליפטוס ירפא המכה
רק ידינו אנו, בלי שרוולים
עם תקווה שאבדה ולבבות מופשלים
כחולי סכרת לזריקת אינסולין
אהבת החיים, לא אנדרנלין |
