זה התחיל בשיחה נאיבית.
בעצם זה התחיל עוד לפני.
עת נפגשו עינינו באמצע הדרך.
ניצוץ.
תדהמה.
זה היה ברור.
זה לנצח.
ומשם הכל התגלגל הלאה.
הידיים רועדות.
ובמבט אחד הכל נעלם.
מסתובב.
מבלבל.
מביך אך נפלא.
והלב כמו רעמים בשמיים.
אי אפשר לשמוע.
אי אפשר לראות.
הכל מעורפל.
והידיים והעיניים והלב.
ואז הגוף מתחמם.
והזיעה.
להרגיש כל נשימה.
כל מגע.
התקרבות איטית ואז זה קורה.
נשיקה לבל תיגמר.
והתשוקה בוערת.
והשפתיים לא מרפות.
חום.
התרגשות.
התרוממות רוח.
אופוריה אמיתית.
ואילו לכמה רגעים קלים.
עד שבסוף הכל נגמר.
ואני כאן.
ואתה שם.
זכרון רחוק שהולך ונמוג.
ואין איש.
שקט.