יצאתי מהים. הפסיכולוג שלי אומר שספורט עוזר להתגבר אז כל יום
לפנות בוקר אני שוחה בים של תל אביב. אני אוהבת לשחות כשהשמש
זורחת,
אני מרגישה את הקרניים החמימות שלה מלטפות את פניי, אומרות לי
שיום חדש בא והיום אולי אני אצליח לשכוח אותך.
מאז שעזבת אותי לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליך, לפעמים אני תופסת
את עצמי מדמיינת מה אתה עושה עכשיו. לא האמנתי שתעזוב אותי,
אותי לא עוזבים. ועוד עם אהבה כמו שהייתה לנו.
כמה אני אוהבת אותך ומתגעגעת. אני מנסה לשכוח אותך, באמת שכן,
אבל זה פשוט לא מצליח לי. כל פעם שאני עוצמת עיניים אתה שם
וכשהן נפקחות נשאר הריק הזה, ואני נזכרת שאתה כבר לא איתי.
אז אני שוחה ושוחה וכל פעם אני שוכחת קצת יותר ממך.
שוכחת את המגע שלך, הנשיקות שלך, הריח שלך, שוכחת אותך.
יצאתי מהים. שטפתי את סימני הדם מהידיים שלי וידעתי,
עכשיו אני כבר אשכח אותך.