בוקר, השמיים מחייכים והשמש מחממת. כל כך נעים לי עכשיו.
אני יכולה להרגיש את הדשא נוגע בי מבעד לג'ינס. כיף לשכב ככה
סתם ולא לחשוב על כלום. אני נזכרת בתקופה שהייתי ילדה תמימה
וחסרת דאגות. מעניין אם אני ארגיש ככה עוד פעם מתישהו.
ואז אני חושבת עליו.
על הבן אדם הזה, המישהו הזה, האדם שהיה חסר לי, שחיכיתי לו כל
חיי. ואני עדיין מחכה.
מעניין אם הוא יבוא מתישהו.
אולי בעצם לא הכל כל כך גרוע? ויכול להיות יותר טוב אם אני
ארצה, ארצה באמת. אם אני אבחר שיהיה לי טוב אז יהיה לי.
צל של ציפור חלף מעליי והסתיר לי לשנייה את השמש.
מחשבות טובות על גלידה וים ושלג מתחילות להציף אותי.
אני נוגעת בג'ינס ומרגישה רטיבות, כמו גלי ים קרירים שמלטפים
לי את הרגל. אני רועדת ואז אני נזכרת בקפיצה.
איך קפצתי מהחדר שלי בקומה השמינית.
ועכשיו אני כבר מבינה;
הפעם הצלחתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.