היא פגשה אותו לא מזמן.
אותם דברים אהובים, אותם דברים שנואים.
הם היו דומים.
והיא חשבה לעצמה בפעם האלף "הנה זה שוב קורה לי".
חיבוק פה, הצקה שם וזה זורם... לאט, לאט.
הם מדברים. כל פעם מגלים עוד דבר משותף.
טוב לה, גם לו.
אבל היא מתחילה לחשוב שהכל שוב אשלייה.
והוא שואל את עצמו מה הוא עושה כאן?
הכל מתחיל להתערער, להתפרק.
והיא שוב מבינה שהיא צדקה.
בשבילה אין דבר כזה אהבה, אלא אם אהב שווה לסבל.
וככה היא נפגעה, לא ממנו.
מעצמה.
מחליטה, זהו, זאת הפעם האחרונה.
ואז שוב אותו סיפור ישן.
עוד בחור, גם הוא מיוחד כמו כל השאר.
יש לה תקווה שאחד מהם לא יגרום לה לפגוע בעצמה.
אבל ביינתים היא חוזרת על הכל מהתחלה.
הלב שלה כבר שחוק מהמעגל הבלתי סופי הזה.
ועדיין היא מחכה.