כרית וסדין והעור הנקי שלך
נכנסים בי פנימה-
כתפך מוצקה תומכת ואני מרגישה לרגע שאני לא יכולה ליפול.
אני נמסה מכורבלת בתוך גופך, בין עייניך, בצחוק שלך.
את קוראת לי שירי אהבה שרשמתי
את מספרת לי על עולם,
אנחנו מדברות על הבית שיהיה לנו-
מודדות יחסים בקניות סתמיות.
ועוזבת אותך כשאני נוסעת
את עוזבת אותי לנסיעות אחרות.
לא מרחמת עליי.
בודדה מחכה למישהי אחרת,
יושבת על ספסל בתחנת אוטובוס מחכה לכל- אחת אחרת.
ואת לי מאהבת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.