היכן אתן, נשות העיר ?
נפשותיכן נסו עליכן
הותירו אותי לעמוד בפנים עגומות
מולכן, חלולות
ולנסות למצוא פתרונות פתרונות
אחת אחת
קטנות, יפות, שקטות של בכי
מלאות אמת ובגרות
מתפשטות אל מול רפיון מחשבותי
מיטפשות לנגד גופי.
לא השכלתן להבין אחיזתי
היא נועדה ללכוד אתכן
לא חלילה
להאיר בכן ריגושים
אותם תקבלו מכוכבים אחרים
שישטפו אתכן במי תרעלתכן.
מוכרח אני להודות
שאדם אני - לפני הכל.
כסותכן זרה לי
והתגנדרות הנפש
תפדר אתכן אל עבר
החורבן המתבקש.
אז אנא
חיסכו בדמעות מאולצות;
עוד תטבעו בהן
ואין מציל ואין מושיע
והים יגבר ויפליא בכן מכותיו
מערבולות ונחשולי ענק
ילעיטו נשמתכן. |
