פתאום האירו פניי,
מיד צעקתי: "אמא! כושילירעבק תכבי ת'אור!!!"
אמא כיבתה את האור, אך עדיין היה אור, לא היה לי מושג מאיפה,
עד שהלכתי במסדרון וראיתי שהאור בחדר של אחותי פתוח,
איך שהתעצבנתי, היא אף פעם לא סוגרת את האור!
אז סגרתי אותו, ופתאום בדרכי חזרה לחדרי הקט, נפל עליי אבוקדו
זוהר, אבוקדו... קדוש.
מיד התקשרתי לרז ידידי הטוב מומחה האבוקדואים (או איך שלא
כותבים זאת), ושאלתי אותו, וואט דה פאק האבוקדו הזה?!
הוא אמר לי שהוא חייב להפגש איתי, מהר.
נפגשנו.
סוף הסיפור.
סתם, נפגשנו בפארק שליד ביתי, הוצאתי את האבוקדו מהכיס, ופתאום
4 מכוניות הדיחו משום מקום, היה על המכוניות כיתוב: "משטרת
האבוקדואים".
רז החל לירות עליהם, הוא הוציא את הגליל מהכיס והחל לרסס
אותם.
לפני שהבנתי מה קרה, גרוזיני קפץ עליי, אין לי מושג איך הוא
קשור, הוא פשוט קפץ עליי, ושאל: "יש לך שקל אחי?"
אז יריתי בו.
רז הרג את כל האנשים שיצאו מהמכוניות של משטרת האבוקדואים,
והוא אמר לי: "חייבים למצוא מקום בטוח".
אז אמרתי לו: "בוא נלך לדני!"
אז הלכנו לדני, וכרגיל, בוסקי השמנמן היה אצלו.
איך שהראתי לדניאל את האבוקדו, בוסקי קפץ עליי וניסה להרוג
אותי! אז רז ירה בו, וחתכנו אותו, וגילינו שהוא לא אנושי,
הוא... חייזר אבוקדואי.
פתאום רז ירה בדניאל! לא הבנתי מה קורה ושאלתי אותו: "מה אתה
עושה!?"
הוא ענה לי: "עכשיו אני לא יכול לבטוח באף אחד."
כיוון את האקדח לפניי, וירה.
הסוף O: אהה! לא לכתוב סיפורים כשאתה מקשיג לשייגעצ
לא לכתוב סיפורים כשאתה מקשיג לשייגעצ
לא לכתוב סיפורים כשאתה מקשיג לשייגעצ
לא לכתוב סיפורים כשאתה מקשיג לשייגעצ |