כל אחד רוצה להיות מנכ"ל, להיות מזכ"ל להיות מפכ"ל... (אריק
אינשטיין)

"כל אחד רוצה להיות זמר..."
ומה לעשות, למרות שאנחנו שונאים להיות כל אחד, ומנסים בלי הרף
להיות האחד, אין לי שום בעיה להגיד בפה מלא: גם אני רוצה להיות
זמר! לא בשביל הכסף, הפרסום והמעריצות (למרות שגם זה יכול
להיות נחמד), אלא רק בגלל דבר אחד - כמו ששאנן סטריט אמר, לא
במילותיו בדיוק, שהוא לא היה כאן היום אם לא היה לו את המקום
לדחוף מתחת לכל הסבבה איזה כמה מסרים.

אני רק רוצה שאנשים בודדים ישבו בבית שלהם וידליקו את הרדיו
וישמעו אותי ויצבט להם משהו בלב, כמו שאני שומע את השירים
הישראלים ה"ישנים" (הגשש, אושיק לוי, נעמי שמר, אריק
אינשטיין...).
אני רוצה שאנשים ייסעו באוטו וישמעו אותי וירגישו את העוצמות
זורמות להם בעורקים, אני רוצה שאמא תפזם את השיר שלי כשהיא
מכינה אוכל לבן שלה שחוזר מהצבא, ואני רוצה שהבן יבקש את השיר
הזה בתוכנית של גלי צה"ל...
אני רוצה שבעוד שלושים שנה יגידו עלי "פעם ידעו לכתוב שירים",
ושכוכב נולד 32 יבחר בשיר הזה לגמר בניצנים כי "הוא הכי מתחבר
לשיר הזה"...

אז מה אם זה חלום בנאלי, אז מה אם הוא לא ייתגשם, אז מה...