|
איפה הימים ההם
שהשמש זרחה גם אחרי שהיא שקעה
והכחול של הים אף פעם לא טבע
והיום שכח שהוא צריך להיגמר
והשעון שעל היד אף פעם לא מיהר
ואכלנו עננים ונגענו בשמיים
וגילגלנו את הפרחים והלכנו על המים
והזמן עבר דרכנו ואנחנו החיים
ואני עולה למעלה והורג את אלוהים
ואין דאגות ואין אכזבות
ואין ימים ואין פרידות
ואין שעות ואין שקרים
ואין קירות ואין קשרים
ואין אהבה ואין אשליות
ויש בחירה וחופש לחיות
איך ככה עברו השנים
השמש כבתה
הכחול תמהוני
היום התאדה
השעון בוגדני
עננים נעלמו
המים קפאו
הזמן רץ מהר
ואלוהים אלוהים
לאן כולם נעלמו לי עכשיו
העבר המתוק
מי יכול בלעדיו
אני רוצה עוד טיפה למשוך זכרונות
אני לא יודע לחיות |
|
|
שלושה וחצי
חודשים שאני
הייתי נעול
במקלט של במה
חדשה. שלושה
וחצי חודשים הוא
נעל אותי שם,
הבועז, נעל אותי
במקלט. הוא אומר
שאני מוריד את
המוראל של
הקוראים. אני
מוריד? אתם
צריכים לראות מה
הוא עושה להם.
מה אגיד לכם,
מזל שהצלחתי
לברוח.
פועלו של בועז
רימר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.