יום אחד כבר אפסיק לחפש,
עיניים באדמה והלב שותק.
הולך בצעדים קטנים ולא מחושבים בכלל -
מה אכפת לי.
הכל התרסק אני פה לבד יושב,
את היית פה מולי עטורת מסכות
ורק הייתי צריך לבחור.
אבל עכשיו מיואש, הכח אפס
לבד פה, וחשוך לי בפנים.
בוהה מול עיתון, קורא על שלום
וכבר מפסיק להאמין, זה נראה כמו חלום.
ופתאם את הופעת, מולי התיישבת
לא הכרתי אותך אף פעם.
המילים רק קלחו והקצב גבר
והלב לא הפסיק לפעום.
ואותה הרגשה כה נפלאה,
והגבול כל-כך דק ופתאם הוא נפרץ.
אכפת לי, הצלחתי, מזל
אני חי! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.