דניאל הרוש / שקיעה |
דניאל הרוש / שקיעה |
ברגעי הגעגוע הסתכלתי בשקיעה הרחוקה איך היא מצליחה להגיד כל כך הרבה בשתיקה כה ארוכה איך היא גורמת לי להסתכל עמוק ללב ומניעה אותי בין שמיים של אופוריה לעמק של כאב מנסה לקום לברוח מאורה המסנוור אוהב אותה, כואב אותה, רוצה להשתחרר אבל היא לא מרפה, היא בועטת בי עמוק מנסה לגעת בה, אבל מרגיש רחוק ושוב היא מוכרת לי אשלייה של חשיפה איך זה שבכל יום היא נעשית יותר יפה ואיך בדיוק רגע לפני שמתאחדים היא משאירה אותי בחושך, ונעלמת בהרים ונראה שהתמכרתי לאורה המסנוור אוהב אותה, חולם אותה, רוצה שתישאר היא כל כך רכה, היא בוערת בי עמוק ואני נוגע בה, גם כשאני רחוק |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|