קרן הצבי חדה מתמיד,
והוא יושב וכותב מכתמים,
וכשדיו נגמר מתחיל לירוק דם,
משנה הוא צבעו מכחול ללבן.

כשתולעה ורימה אוחזים בגופו,
מנסה להתנער אך לא דרך כוכבו.
מקבל הוא בשקט את גזר-הדין,
ומקווה להבין את המסרים.

ושוב מתחיל הכל מחדש,
הזמן לא נגמר, מרגיש מאושר.
פורש שוב  כנפים במוטות רחבות,
הנה הוא חי, היה שווה לנסות.

הכל מאפס בלי טעויות,
לפחות לא כאלו שעשה בעבר.
ואיזה כיף ליפול מחדש,
הרגשה זו לא תתואר.

ושוב מתחיל הכל מחדש,
הזמן לא נגמר, מרגיש מאושר.
פורש שוב  כנפים במוטות רחבות,
הנה הוא חי, היה שווה לנסות.