במרדף אחר האידיאות
נשאר בי רק חלל עקום ומתרוקן
והשביל מלא חצץ ששב ומתקילני
מועדת בכאוס קבוע
כשציפורני מבקשות להן מסתור בתוך הבשר
כאונסות אותו
ושיני בשפתיי מתחפרות
נדמה לי כי תפסתי בידי אחת
אך היא אידיאה אנוכית, חמק מ ק ה ותעלם עוד לפני שאספיק
לומר
בדידות
המרוץ עוד ארוך
נדמה כי משהו בלבל את החצים
הותיר אפילו אותם מחוסרי כיוון
גם המצפן מראה
למטה,
המיקום ה משוער של ביתי נשכח מזיכרוני
הולך ומתערפל בעודי פוסעת בשביל
מה?
אני רוצה לדעת למה
אני רוצה לקרוא בשם לשם
מה?
לאן אני הולכת
אני
זה רק בשביל עצמי כי אני היא אני
משום מה
נראה שאני איני אני
בכל מקרה - ולא רק האני "אני" - בדרך כלל
עני |
