המקום - הכורסה שלך. הזמן - איכות.
הדלת נפתחת בסערה. הגברת שלך הגיעה. אתה מוציא בבהלה את האצבע
מהאף ומחזיר לביצים. צליל מפתחות נזרקים על שולחן ולחדר נכנסת
ירדנה כולה חיוכים: "יש תאריך לחתונה של הילה", היא מודיעה,
"שלושים באוגוסט". "עם מי היא מתחתנת?" אתה מתעניין, "עם חבר
שלה, טיפש, אתה זוכר אותו, היינו אצלם לפני חודש וחצי, לערב
פשטידות". עד עכשיו דווקא שכחת ממנו מצויין. "אה, כן, הקירח
המשעמם הזה, שלא הפסיק לרגע לדבר על העבודה שלו, תמסרי מזל
טוב." המבט קופא. "תמסור בעצמך. אתה בא". "אני לא במילואים
בדיוק אז?" אתה מנסה שוב. רוסיה עם חצאית קצרה באה ודופקת
פירואט על משטח הקרח שקודם היה טון הדבור שלה. "לא אתה לא,
וכדאי שתפנה לך גם את הערב שבוע לפני, כי רענן הזמין אותך
למסיבת רווקים שלו".
רענן. אז ככה קוראים לחבר הכי טוב החדש שלך.
ככל שנוקפים הימים אתה שומע יותר ויותר על החתונה של הילה.
מילים כמו "מדידת איפור" ו"ערב טעימות" נשמעות יותר ויותר בבית
שלך. ופעם בכלל חשבת שהביטוי "50 דולר מנה" הוא משהו מהז'רגון
של שכונת הרכבת בלוד. כל השיחות שלה עם החברות הן סביב הנושא
וכולן דרמטיות, כולל אותו לילה של הטלפון הבהול לסן פרנסיסקו
בו נערך, בהליך מזורז, משפט שדה פלוס כיתת יורים לקרן, ששקלה
להעדר מהארוע בגלל איזה דוקטורט שיש לה להגיש, או השתלת כליה
שהיא צריכה לעבור או משהו טפשי כזה שחל באופן בלתי נסלח באותו
יום.
ואתה? אתה דווקא מנסה להתעניין. "נו, כבר סגרתן סקסולוגית
למסיבת רווקות?" ארוחה רומנטית באיטלקית שלכם, בקבוק יין.
"איזה סקסולוגית", היא צוהלת, "חשפן. בחרתי אותו בעצמי!"
הפטוצ'יני ברטוליני או מה שזה לא יהיה בצלחת שלך מאבד פתאום
מקסמו. החתונה הזאת הורסת לך גם את התיאבון. "אולי תבקשי
חשבון?"
הערב הגדול מגיע. מסיבת הרווקים של אחיך בדם רענן. כל הנסיונות
להתחמק נתקלו באויב מחופר היטב. ממנה לא שמעת כבר מהבוקר. היא
הרי אחראית על הערב בנות. באוטו, בדרך, חברים שלך מתקשרים
להגיד לך שאתה כלב בן כלב ושתזיז את התחת שלך כבר לכוון
סידני-עלי כי הם עושים מדורה ובירות וסטייקים יד ראשונה מרופא
ואיפה אתה בכלל. אין לך שקר מוכן אז אתה מספר את האמת. שאגות
הצחוק שלהם עוד רועמות בדיבורית הרבה אחרי שהשיחה כבר נותקה.
אתה דופק בדלת הכניסה לדירה. איזה פנטהאוז ברמת גן. את הדלת
פותח אחד שנראה כמו ילד בן חמש-עשרה, חצ'קונים והכל. "כאן זה
המסיבה של רענן?" אתה שואל עם החיוך הכי חברמני שהצלחת לגייס.
"כן", עונה הילד, "תביא חמישים שקל. בשביל האוכל והשתייה", הוא
מסביר ומוסיף בקריצה "ובשביל ההפתעה". תמונה שלך, עומד עם
מאצ'טה ביד מעל גופתו המבותרת, חולפת לך בראש לרגע בזמן שאתה
מוציא את הארנק. לא נורא, אתה חושב, במקום להשתכר ולטחון בשר
עם החברים, נשתכר ונראה קצת ציצים.
איפה. בסלון אתה מזהה קופסה חומוס אחלה של קילו, שלוש פיתות,
כמה פחיות(!) קארלסברג חצי ליטר וכוכב הערב: בקבוק יגרמייסטר.
טוב, אתה מנסה בכל זאת להתנחם, לפחות נראה קצת ציצים.  פעילות
ערה נרשמת, לעומת זאת, במרפסת.  כל החבר'ה מכונסים סביב
טלויזיה 21 אינץ' ופלייסטיישן תוך קריאות עידוד לשני
המתמודדים.  "אחי, הגעת!" רענן צועק וקם לחבק אותך, מסריח
מייגר. בחוף, בערך עכשיו, חברים שלך הגיעו לשלב של לקלל אמהות.
גם אמא שלך מככבת. הערב, אתה די בטוח, במיוחד אמא שלך.
אתה דולה איזה וודקה שהזמן שכח בפריזר ומטייל איתה במרפסת
בשמחת חיים כמוה ניתן למצוא בגינה של בית לוינשטיין. המחוצ'קן
מוותר בשלב זה על הנסיונות להדליק סיגר ופונה במקום זה להקיא
בשאגות לתוך אדנית סמוכה כשחולצתו משמשת בינתיים לרענן מגבת
לנגב בה חומוס שמישהו מרח לו על הקרחת בצחוק. בצר לך, אתה מנסה
למצוא את כוכב הצפון כשלפתע מושלך הס בקהל (קהל. תשעה כולל
אותך, השאר עדיין מאושפזים אחרי שחלקו הראשון של הערב,
בקארטינג נתניה,  הסתיים באופן שקצת מזכיר את הקרב על גבעת
התחמושת): "ההפתעה!" אחר כבוד מביאים לחתן השמחה קופסה ובה,
מתברר, סרט שהחבר'ה ביימו וצילמו וגם ערכו לתוכו, הקרועים,
קטעים מסרטי פורנו. הסרט עמוס בבדיחות פרטיות עגומות (מהן אתה
מבין שכולם שם אחים לעבודה המשעממת), המלוות פרצי צחוק
המתחלפים מדי פעם בדממה מתוחה וקרחות מזיעות בקטעי הפורנו.
החבר'ה, אתה מנחש, לבחורה האחרונה שהם היו בתוכה, קוראים אמא
שלהם.
המחשבות שלך נודדות מהחברה שלך, שבטח מלקקת עכשיו קצפת מבית
שחי של איזה ברזילאי עם קוביות בבטן, אל חברים שלך, שבדיוק
גמרו לזרוק את גילי לים כי הוא שוב נפל ערום לתוך המנגל.

אחר כך, בבית, חברה שלך תשאל איך היה ותספר ש"אמרתי להילה שאין
שום בעיה, אתה תנהג מחר באוטו חתן כלה".
"פינקס הקטן היה רק נער מעלית..." אתה מזמזם חרישית.
"מה אמרת?"
"אמרתי קטן עלי". היא מחבקת אותך ונרדמת שיכורה.
עכשיו נשאר לך רק החינה, החתונה עצמה, השבת חתן, הוידאו הלא
ערוך של החתונה והוידאו הכן ערוך.
קטן עליך.