אנטיגונה שרועה כמו חיה מתה, תופשת לי את כל המיטה וחצי. אני
מתישב בזהירות על הפינה כדי לא להזיז אף קפיץ במזרון. דוד שלה
קראון מוכר פרחים על הכביש הראשי. היא עבדה אצלו תקופה די
ארוכה עד שקרה כל הבאלאגן עם פולינקס והסיכסוך המשפחתי. עכשיו
יש נתק בין שתי המשפחות. הוא בקושי אומר לה שלום אם הוא רואה
אותה ברחוב. אני מדליק סיגריה, שואף, נושף. היא ישנה, נוחרת
מידי פעם בבהלה ומתגלגלת לצד השני של המטה.
הנובלס מתקרבת לאט לאט לכוון הכתר, אני מנסה לזרוק אותה למאפרה
והפילטר נשאר דבוק לאצבעותי. טיפות קטנות של זרע שנתזו בידי
משמשות כדבק. לוקח עוד שאכטה. עכשיו, זה הימור. אם אני אתן
לסיגריה להמשיך להשרף האש תגיע בסוף לאצבעותי. או שתשרוף את
הדבק והוא יימס או שתשרוף לי את כף היד. זה ישאיר סימן!!

"זה גאוני" הוא צועק בפנים אדומות. אף פעם לא הבנתי אותו. אני
עובד פה עם רולי כבר כמעט חודשיים, בפיפ שואו ליד חוצות המפרץ.
לוקח מטלית סופגת ומנגב את מסות הזרע שמרוחות על החלון של תאי
הצפיה. כבר שבועיים שהפילטר עדיין דבוק לי לאצבע. חומר חזק
הזרע שלי. רולי בטוח שעלינו על ההמצאה הגאונית ביותר מאז
הריצ'רץ'. " מהפכה בענף הבניה" הוא נואם לקהל דמיוני. הוא
משביע אותי שאני אביא לו את הקונדומים המשומשים שלי ושאני לא
אתן לאנטיגונה לזרוק אותם. "זה בסדר" אני מבטיח לו " בכל מקרה
זה התפקיד שלי לזרוק אותם אחרי הסקס. הוא מסתכל עלי בפנים הכי
רציניות ומסביר לי באיטיות כמה שאני מושפל מאחר ו"זה התפקיד של
האשה שלך לטפל בכל הג'יפה הזאת".

"האישה שלך?" היא צורחת, "אתה רואה קולר על הצוואר שלי?"
אנטיגונה שוב בקריזה. "לא ידעתי שיש לי תפקיד, זה מן חוק גברי
כזה?" שואלת בציניות. יש לה את הקטע הזה של דם חם. בטח מהצד של
אבא שלה ( או אחיה, תלוי איך  מסתכלים על זה ). אני מפנה לה את
הגב והיא ממשיכה, טיפות רוק ניתזות על הלחי שלי. " אני לא רואה
את הראשי-תבות שלך חרוטים לי על המצח."
מחזיק את הקונדום המשומש בידי ומתלבט אם לזרוק אותו החוצה או
להוריד אותו באסלה. "אתה חת'כת חרא כמו אבא שלך" מסתובב ומחבק
אותה, היא מתרככת. אוסף טיפת זרע מן הקונדום באצבעי ומורח אותה
על שפתיה שנדבקות מיד אחת לשניה. מורח ביד השניה, בשתי אצבעות,
את הזרע על עפעפיה שמתמלאים בדמעות מבפנים. קריש לבן מצטבר על
ריסיה. לוקח את רגל ימין ואת רגל שמאל ומדביק כל אחת מהן לקיר
אחר, במעין פישוק ניצחי.
מצמיד את ידיה לקיר האחורי. אנטיגונה שרועה כמו חיה מתה על
המיטה וחצי שלי. את הטרגדיה שלך קבלת בסוף. וזה לא נבע מהגורל
או מהבריס. אולי מהאופי המחורבן שלי. זורק לאסלה ומוריד את
המים.
לוחש באוזניה מילים מתוקות מתותים. ואוטם את אוזניה. מתישב על
קצה המטה משתדל לא להרעיד אף קפיץ במזרון. היא גונחת ומנסה
להתהפך.
" גאוני" ממלמל רולי מתוך שינה.