עוד יום עובר.
עוד שנייה שנראית כמו שעה.
עוד שבוע, עוד שנה.
יושבת כאן, מחכה.
מחכה לשלושה אנשים.
מחכה להם שסופסוף יבינו...
מחכה שיבין.
אבל אני לא יודעת מי אני רוצה שיבין.
כולם אבל...
אהובי הגדול כבר יודע, יודע מזמן.
אבל מה איתה ומה עם המלאך?
עברתי איתם הרבה...
כל כך הרבה.
ומחכה...
מחכה לפגישה הבאה.
לפעם הבאה שאפגוש את המלאכים שלי.
לפעם הבאה שאוכל לשלוח מבט של אהבה.
לפעם הבאה שאולי בה אהיה מסוגלת להגיד
"אני אוהבת אותך".



לשלושת המלאכים שלי...
הנסיכה היפה...
המלאך עם ידי הזהב...
ואהובי....
אוהבת אתכם!!


27.8.2004