"עכשיו הוצאתי אותך מהסיפור שלי"היא כתבה,
"בסיפור שלי כבר אין יותר מקום
בשבילך."
מצוטט מתוך ספרה של ורד מוסינזון-שירים כהים.
מוקדש לך.
אני אצלול
למעמקי הים
אנסה להטביע את המגע שלך
את הטעם
שייקברו בתהומות המים.
אחר,
אטפס על העץ הכי גבוה
ואשליך מעלי את כל שנותר לי
ממך
את כל המילים שטרם נהגו,
שתתרסקנה על סלעים.
אחר, אחפור בורות עמוקים
בעצמי
אחטט בכל הזיכרונות
קוטפת רק אותך מתוכם
ומנסה למלא חזרה בעפר.
לא מצליח.
אולי הם יתחסו בזיכרונות אחרים
תחושות
אנשים?!
הם לא מתמלאים
הבורות האלו.
נותרים חיוורים ומעופשים
ואין מספיק צבע בעולם
שייצבע אותם שמח.
אבל מכאן והלאה כל זה אינו נוגע לך - אתה לא שייך.
אין אתה צריך לדעת
על פיתולי העלילה של הסיפור שלי, על צבעו או על הדמויות שבו.
אתה חופשי להיכנס לכל סיפור אחר.
אני לא אתערב.
רק מבקשת
שתקשיב
לצלילי המילים שלי
איך שהם
מורכבים זיופים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.