למה הרסת את כל מה שהיה בנינו
למה לחצת על ההדק
בדיוק בזמן שהכול היה ורוד
למה שקרת לי בצורה כל כך כואבת
למה צרבת את ליבי
איני יכול לסבול, לא עוד
למה לא יכולת לחסוך הכול ממני
למה היית כל כך אנוכית?
למה לא פתחת את ליבך
וניסית להבין את רגשות האדם בצורה אנושית ?
למה לא סירבת לעצה
שגרמה לכולנו סבל כה רב?
למה מעדת בדיוק כשאני
אמרתי שאותך אוהב לעד?
סבלנות כבר אין לי
אני יגע
מחפש מוצא
אך הוא לא נמצא
אוהב לא אוהב מנסה
זאת לשכוח
רוצה אותך אבל לא יכול
חסר מנוח
כל כך הרבה שקרים
כל הזמן מכאיבים
ולא עוזבים
פשוט לא עוזבים
רק עולים וכמו הגלים
את ליבי, מכאובי, בסערה שוטפים. |
