השיר הזה נכתב, כי עצוב עכשיו.
ושחפים עוקרים ביתם אל הדרום.
לא עוד יאכילו ילדיהם, תוגת בכיו של הגוזל,
אשר הורעב ועף לשם היום.

השיר הזה נכתב, כי עצוב עכשיו.
ואת הבית הוא עזב לשום מקום.
לא עוד צלחת אשתו, תמלא ביטנו.
אל מול שדות הוא מתעורר מתוך חלום.

השיר הזה נכתב, כי עצוב עכשיו.
ושיר קינה יוביל אלי חלקת שלום.
לא עוד ישמע קול צחוק, מוכר ומלבב,
שידגדג את הענן שבמרום.

השיר הזה נכתב, כי עצוב עכשיו.
ואין גוזל ולא מזון וצחוק מרום.
אשרי המאמין בבכיו של הגוזל,
אשר צנח אל משכבו,
והשחף מקונן על קבר בנו.