הגעתי לשם הוא כבר היה שם לפני.
אמרנו שלום, והיתיישבתי מולו.

"לפני שאתחיל בבקשתי, תרשה לי להודות לך על האפשרות שהענקת לי,
להגיע לכאן, ולבקש את מבוקשתי."
הצהרתי בפניו.
והוא סימן לי עם הראש שזה בסדר.
ואילו היו מילותיי:
"מלאך יקר, אם הייתה האפשרות לבקש שתשמור על בן אדם מסויים, אם
הייתה האפשרות להודות בצורה מוחשית לבן אדם יקר,
בן אדם מקסים שקשה להסביר לו את אהבתי כלפיו,
את העזרה, והאהבה שהוא העניק לי.
אבקש שתשמור על יקירתי.
אנא ממך שמור עליה, היא חלק ממני.
אני אוהבת אותה.
שמור על גופה, שלא יפצע.
נגב את דמעותיה,
הגן על נשימותיה.
שמור, שמור עליה.
זה הכל, ואהיה מאושרת.
אנא, אני מבקשת ממך.
תודה מלאך קטן על ההיזדמנות שהפגשת בנינו.
תודה לה, על מילותיה המלטפות.
על האהבה, העזרה, ועל רגעי התמיכה."
קמתי מהמקום בו ישבתי.
אמרתי את מילת הפרידה שלי.
והוא, הוא כבר לא היה שם.
הוא נעלם עם האוויר.
הלכתי משם בתקווה שמישאלתי תתגשם.



מוקדש בהמון אהבה
למדהימה שלי, אסתי היקרה.
לא אשכח אותך, אף פעם.
תודה על כל רגע איתך.